פעם אחת ולתמיד- ביחד או לחוד?

תשמעו.

זו שאלה שנשאלת כל כך הרבה. אז שמרתי לי תשובה מוכנה בפלאפון- שאני מתאימה אותה לכל שואל.

ועכשיו החלטתי גם לכתוב עליה בהרחבה גם כאן. יותר קל לשמור לינק :)

ביחד או לחוד- בגמילתאומים. הפעם.

אגע בנקודות מתוך גמילתאומים. מוזמנים לפנות בפרטי לקבל הסברים ורעיונות ספציפים לתאומים שלכם.

גמילתאומים (טיטולים) - ביחד או לחוד?

קודם כל: בשלות . שואלים את עצמנו: האם הוא בשל? האם אני בשל? (לפיפי בכל הבית. לא חייב ...)

**בשלות פיזית- יכולת לבישת מכנסיים, יכולת טיפוס (האם הוא מטפס מדרגות?) , יכולת לנוע ממקום למקום.

**בשלות שפתית- היכולת להגיד , לדבר, לבקש עזרה (כן, כן, אני מכירה את השיטות שמדברות על סימנים בגילאים המוקדמים- אני לא מתכוונת אליהן, כי אני פשוט לא מבינה בזה :) יכולה בשמחה להמליץ על כאלה שכן) .

**בשלות רגשית ושכלית- יכולת להבין סיבה ותוצאה (כשהכוס נשברת המים נשפכים. למשל..), יכולת להיות מתוסכל, יכולת לדחות סיפוקים (טוב , אני יודעת, בכל זאת מדובר בדור של היום. לא מצפה שיידחו סיפוקים לנצח..) , יכולת להתאפק (למשל להמתין לתורו)

בשלות צריכה להתקיים גם אצל ההורים.

את לקראת לידת אח נוסף? אתם לקראת מעבר דירה? גן חדש? המתינו מעט.

גמילה מטיטולים היא (כמו כל גמילה, אגב) בראש ובראשונה שלב התפתחותי רגשי וחייבים חייבים לזכור שהוא לא רק טכני. יש בשלב הזה המון נושאים שמתחבאים הקשורים לשליטה, לבטחון, לחוויות שלנו כילדים. בתאומים המשימה ההתפתחותית אף יותר מורכבת כי לכאן נוסף אלמנט של השוואה לאחי התאום, יכול להתווסף מימד של תחרותיות. ו-- החשוב מכל : גם בגמילה נמצא מאפייני נפרדות הקשורים רק לתאומים:

**למידת התאום על יכולותיו הבלעדיות, הכרות עם הגוף שלו- כנפרד מגוף אחיו תאומו. שמירה על גבולות (כניסה לשירותים לבד, גבולות הגוף,ועוד) . כל אלה בעצם חלק סופר משמעותי בגמילה עצמה ובהתפתחות הנפרדת והתאומית של התאומים.

זו הסיבה שאני לא ממליצה להתחיל גמילה לקראת מעבר. המעבר טומן בחובו אתגרים שקיימים שם ממילא. תוספת של התמודדות רגשית עם גמילה- לא תעזור למעבר/ לגמילה ולהיפך.

האם ביחד או לחוד?

שאלת השאלות.

ואני שואלת אותך: מה את מרגישה שנכון? האם A בשל? האם B מצביע על מוכנות או רצון?

1. התבונני על כל אחד מהתאומים. בהתאם למה שכתבתי למעלה.

2. במידה ואתם מחליטים כי אחד יתחיל תהליך עכשיו ואחד בהמשך, הסבירו לכל אחד בנפרד את העניין, וחזקו כל אחד מהתאומים בהתאם לצורך שלו. מה זה אומר? חזקו את ה"לא נגמל" למשל על כך שהצליח להתאפק במשחק. את ה"נגמל " חזקו על כך שהצליח להגיע לשירותים כשהרגיש שיש לו פיפי (ואם פספס- להתיחס ברוגע, ולהגיד "בפעם הבאה תצליח לעשות פיפי בשירותים").

3.אל תשוו. אל תשתמשו במושגים של "קטן" ו"גדול" (למשל: "אחיך כבר עושה פיפי באסלה, ואתה כמו תינוק... וכו'..) . מה כן? מלא חיזוקים חיוביים. במילים מתארות פעילות ("אתה מדהים"- פחות יובן לילד:) .

4. תסמכו עליו. עליהם. על כל אחד בנפרד. שהם מסוגלים, יודעים, מכירים את הגוף שלהם. הזרעים שתזרעו בגמילה ינבטו ויצמחו להיות נפלאים.

5. שחררו... באהבה. מתוך הבטחון באה ההצלחה. אפשרו להם להצליח.

**אגב: המילים נכתבות לתאומים מכל המגדרים :) , לאבות ולאמהות.

הרבה בהצלחה בתהליך!

מוזמנים לפנות אלי לחשוב ביחד ולקבל כלים לקראת ובתוך הגמילה.

הכלים שאני עובדת איתם הם אימוניים- תודעתיים,

ויחד עם הגמילה יאפשרו לכם גם להתבונן על ההורות לתאומים מעוד זוויות :)

054-3168100

כי דברים טובים באים בדו :)

חנה